#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. 1 הלוקח בהמה מדמי מעשר שני בגבולים מה דינו בשוגג ובמזיד, ומה הדין במתכון להוציא מעות לחולין, לקח בהמה טמאה וכד' ומדוע?	"ת&quot;ר אין לוקחים בהמה בגבולין, ואם לקח - בשוגג יחזרו דמים למקומם, במזיד תעלה ותאכל במקום.<p dir=""rtl"">אמר ר&quot;י ה&quot;מ שלקח לשם שלמים אבל אם לקח שיצא מעות לחולין (לרש&quot;י שרצה לאכול הבהמה בגבולין, ולתוס' שלא יחול שם מעשר על הבהמה אלא המוכר יעלה את המעות לירושלים) בין שוגג ובין מזיד יחזרו מועת למקומם. וה&quot;ה אם לקח בהמה טמאה וכד' אפ' בירושלים יחזרו דמים למקומם דקנסין למוכר, דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב, והיכא דאיכא איסורא קנסינן, אבל אם ברח המוכר יאכל כנגדם.</p>"	קידושין נו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. 2 מדוע המקדש במעשר שני לר&quot;י במזיד מקודשת ולא אמרינן יחזרו דמים למקומם כמו שאמרו בלוקח בהמה בגבולין?	ר&quot;א ביאר שאשה יודעת שאין מעות מעשר יוצאים לחולין ועולה ואכלתם בירושלים, אמר ר' ירמיה לא כל אשה יודעת שהרי בבהמה טמאה נמי היה לו לדעת, אלא הכא באשה חברה עסקינן דידעה.	קידושין נו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו: 1 מנין לערלה, כלאי הכרם, שור הנסקל, עגלה ערופה, צפורי מצורע, שער נזיר, פטר חמור, בשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה שאסורים בהנאה, שלכן המקדש בהם אינה מקודשת?	"ערלה - &quot;וערלתם ערלתו&quot; לרבות שאר הנאות.<p dir=""rtl"">כלאי הכרם - &quot;פן תקדש&quot; פן תוקד אש. [רב אשי אמר יהיה קודש ונדחה דאם כן יתפוס דמיו.]</p><p dir=""rtl"">שור הנסקל - &quot;לא יאכל את בשרו&quot; ואמר ר' אבהו א&quot;ר אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל ולא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה [אף בלא זה היה ניתן ללמוד נמי מ&quot;בעל השור נקי&quot;].</p><p dir=""rtl"">עגלה ערופה - כפרה כתיב ביה כקדשים.</p><p dir=""rtl"">ציפורי מצורע - תנא דבי ר&quot;י יליף מכשיר ומכפר האמור בחוץ מבפנים, מה בפנים עשה מכשיר כמכפר אף בחוץ, [ויש תנא שחולק ולומד ממקום אחר ע' תוס'].</p><p dir=""rtl"">שער נזיר - &quot;קדש יהיה&quot; גדוליו יהיו קודש.</p><p dir=""rtl"">פטר חמור - לאחר עריפה ודברי הכל (גמיר מעגלה ערופה).</p><p dir=""rtl"">בשר וחלב - ג' פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו [ויש תנא שחולק ומתיר בהנאה]</p><p dir=""rtl"">חולין שנשחטו בעזרה - &quot;לכלב תשליחון אותו&quot; ולא חולין שנשחטו בעזרה.</p>"	קידושין נו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נו: 2 הפסוק בשור הנסקל &quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת&nbsp;&nbsp;בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot; האם מדבר שנסקל או שנשחט ומנין?<p dir=""rtl"">ומה התרבה בכלל האיסור?</p>"	"ודאי שהפסוק מדבר בנשחט, שאם נסקל בין כך אינו נאכל שהרי לא נשחט, ואין לומר דאתי לאיסור הנאה וכר' אבהו שכל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל ולא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה, כיון שלא היה צריך לרבות איסור אכילה לא היה אומר בלשון אכילה, א&quot;נ ה&quot;נ מלא יאכל לא שמענו איסור הנאה, אבל ברבוי &quot;את בשרו&quot; אפ' שחטו כעין בשר.<p dir=""rtl"">&quot;בעל השור נקי&quot; לרבות את העור, ואיכא תנאי שלמדו מכאן לחצי כופר ולדמי ולדות לומדים עור מרבוי &quot;את&quot; ואידך 'את' לא דריש, כשמעון וא&quot;ל נחמיה העמסוני שפירש מלדרוש אתים שבתורה.</p>"	קידושין נו:		
